פסיפס של תיירות וחקלאות

באתר שזורים זה בזה החקלאות והתיירות. 
המרחבים המקיפים את אתר התיירות הם שטחי מרעה בהם רועה מעל 40  שנה עדר הכבשים של המשפחה.  הכבשים מסוג מרינו, כבשים לבשר,  ניזונות מהעשב, ממליטות את הטליים  במרעה ובכל לילה נאספות למכלאות מגודרות המגינות עליהן מפני חיות בר כגון זאבים ותנים.  כלבים הם חלק בלתי נפרד משגרת חייו של העדר. הכלבים הלבנים הגדולים מסוג אקבש מלווים את הכבשים בשגרת חייהן. הם נולדים כגורים לצידן וכבר מגיל צעיר לומדים שתפקידם להגן עליהן. בבוקר כאשר נפתח השער של המכלאה הם יוצאים עם הכבשים למרעה ובערב חוזרים אתן למכלאה. אם מתקרבת חיית בר מאיימת הם יתקפו ויבריחו אותה.  תפקידם של כלבי הבורדר קולי (שחור-לבן) הוא לאסוף לעת ערב את הכבשים הפזורות במרעה ולהכניסן למכלאה. הם יודעים להוביל את העדר לפי פקודה במעבר בין חלקות. הכלבים הללו צמודים לרועה, קשובים אליו ומצייתים לפקודותיו. הם כלבים אינטיליגנטים , בעלי מרץ רב. הם יודעים להגיב במהירות ולרוץ למרחקים במטרה להביא כבשה בודדת שהתנתקה מהעדר.  עונת ההמלטות אינטנסיבית במיוחד. במשך מספר שבועות נולדים מאות טליים רכים אשר נאספים עם האמהות לחלקות מוגנות שם יגדלו לצידן. במקרים בהם לאם חסר חלב או שנולדים תאומים, הם ילקחו לדיר במושב ויגמעו חלב מבקבוק. עונת הגז מתקיימת לקראת האביב. אז מאחדים כוחות משפחתיים ובמשך מספר ימים גוזזים את הכבשים בסככת הצאן. זו עבודה קשה ואינטנסיבית אך היא חיונית למען בריאות הכבשים ומקלה עליהן בחום של חודשי הקיץ.  זהו יום חג עבור הילדים שתפקידם לאסוף את הצמר לשקים הגדולים ולדחוס אותו בקפיצות בתוך השק. 
הידעתם שבאוסטרליה ובניו זילנד הרווח העיקרי מהעדרים הוא הצמר. מחיר הבשר נמוך ביותר. כאן בארץ אין כמעט ערך לצמר והוא נמכר במחיר נמוך שבקושי מממן את הוצאות הגז. הרווח העיקרי מהעדר הוא מכירת הטליים לבשר או לגידול.