עין תאנה והמטמון האבוד

עין תאנה הוא אתר עשיר במיוחד:
מעיין, עצי פרי, עצי זית עתיקים אשר ידעו ימים של שריפות ובצורות, שוקמו, נגזמו וכיום מספקים זיתים לשמן הזית המשפחתי, דרך סורית אשר השתמרה עד היום ומשמשת אותנו כציר מרכזי ויציב גם בימי גשמים ובוץ.

לצד הדרך הסורית קיים במשך שנים תל, במרכזו תקוע שלט מתכת חלוד ובו כתוב שהמקום הוא אתר עתיקות מוכרז, בוצע בו סקר… בעבר לא ממש העמקנו בנושא, רק ידענו שבתל הזה אסור להזיז אבן..
בהמשך גילינו עד כמה מיוחד המקום הזה וצופן במעמקיו אוצרות ונפלאות מהעבר הקדום.
לאחר תקופה בה התנסנו בייצור היינות הראשונים, החלטנו לנטוע כרם משלנו.
התחלנו בשיקום הטרסות העתיקות במקום
יום אחד במהלך בניית התוואי פגענו בעתיקות ונדרשנו לבצע חפירת הצלה כדי לאמוד את מידת הנזק.

פרופסור יזהר הירשפלד ז”ל שהיה חבר משפחה, ואחד הארכיאולוגים המוערכים בארץ הסכים לסייע לנו ולקח לידיו את ניהול החפירה..

בנובמבר 2003,  ביומיים של עבודה, בעזרתם של בני משפחתנו וחברים יקרים, תוך כדי שטיפת חרסים במי המעיין, סיר תה על מדורה בוערת, חשפנו טפח מהכפר הקדום של עין תאנה.

כפי שסיכם יזהר בדוח החפירה:
הכפר היה יחסית קטן, כ 10 דונם גודלו, מהתקופה הביזנטית.
תושביו התפרנסו בעיקר מגידול זיתים ומהפקת שמן זית.
בתי המגורים נבנו היטב, אחדים מהם לגובה שתי קומות. ממצאי החפירה מעידים על רמת חיים גבוהה. כלי חרס הכוללים שפע של כלי יבוא ומבחר כלי הזכוכית מעידים על קשרי מסחר וכלכלה מגוונים.
סופו של האתר חל ברעידת אדמה קשה מתישהו בסוף המאה ה-6 ומאז נותר האתר בחורבו
לאחר עיבוד הממצאים הגיע יזהר לשטח ובידו דוח החפירה חתום בהקדשה:.

 ” יותם ונועה היקרים, נהנתי לעבוד אתכם בעין תאנה.

ריח התה המתבשל על המדורה לא ישכח.

אתם יושבים על אוצר נפלא. יום אחד תיווכחו בכך….”

חווית החפירה השתמרה בליבנו, גרמה לנו להעריך יותר את עולם הארכיאולוגיה. כמה ממצאים יפיפיים שמורים עד היום בחדרי האוניברסיטה העברית (נר חרס שנמצא בשלמותו, תליון שנהב מיוחד) אולי נצליח בעזרתה של רשות העתיקות להביאם אלינו לאתר, למוזיאון קטן שנקים בו ויספר את סיפורו של הכפר.
מידי פעם בשוטטות בשטח, בעיקר אחרי הגשמים, אפשר להבחין בפיסת זכוכית עתיקה, באבן פסיפס, בחרס מעוטר.